יחסי רוב מיעוט בראי הביטחון הלאומי

סילבוס – יחסי רוב מיעוט בראי הביטחון הלאומי

המרצה: ד"ר רונית מרזן

ביה"ס למדע המדינה

תהליכים היסטוריים וחברתיים וחוויות יסוד מהפכניות ומשותפות המתרחשים במעבר מהנעורים אל הבגרות משפיעים על האופן שבו מתגבשת תפיסת עולמו של "דור היסטורי".

חוויות ההדרה והשוליות הלאומית, הפוליטית, החינוכית-תרבותית, הכלכלית, החברתית, הדתית והמגדרית של בני המיעוט הלאומי הערבי החי במדינת ישראל השפיעו על עיצוב זהותם הלאומית והפוליטית, על יחסי הגומלין הבין-דוריים בתוך החברה הערבית, ועל שיח המאבק שאימצו מול חברת הרוב היהודית ההגמונית.

במהלך הקורס נלמד אודות שלוש חוויות מכוננות זהות: הנכבה (1948), יום האדמה (1976) ואנתפאצ'ת אלאקצא (2000) שהשפיעו על עיצוב הזהות הלאומית של שלושה דורות היסטוריים: דור השורדים, דור השחוקים והדור הזקוף. נתמקד ביחסי הגומלין הבין-דוריים שהתפתחו בין דור השחוקים (ילידי שהות ה-50 וה-60) והדור הזקוף (ילידי סוף שנות ה-70, שנות ה-80 וה-90) ובדפוסי המאבק שאימצו מול החברה היהודית ההגמונית בין השנים 2005-2015.

כמו כן, נבחן את השיח הלאומי, הפוליטי, החברתי והמגדרי בסקרי דעת קהל, בייצוגים החזותיים של האומנות הערבית הישראלית, בספרות היפה, בסרטי קולנוע, ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט של גופי הנהגה הפוליטיים ברמה המוניציפאלית והארצית (הועד הארצי של הרשויות המקומיות, ועדת המעקב, המפלגות הערביות), של תנועות החוץ פרלמנטריות (תנא"ס ובני הכפר) ושל העמותות האזרחיות (המייצגות צעירים ונשים).

שיעור 1 : דפוסי השיח של החברה הערבית-הישראלית ייבחנו לאור תיאוריית הזהות החברתית של הנרי טג'פל ומודל ההתאמה התרבותית של

Berry. באמצעות התיאוריות האלה נוכל לעמוד על המתח המתקיים בין מרכיב הזהות הלאומי של קבוצת המיעוט הערבי ובין מרכיב הזהות האזרחי של קבוצת הרוב ההגמוני וכיצד הדבר משפיע על מידת ההשתלבות, ההיטמעות או ההתבדלות של החברה הערבית. כמו כן, נלמד שלוש גישות תיאורטיות לחקר המנהיגות הערבית בישראל: גישת המודרניזציה המסבירה כיצד מודרניזציה גורמת לפיחות בעוצמת המנהיגות המסורתית המתבססת על המסגרות המסורתיות ומחזקת את השפעת המנהיגות המודרנית הנשענת על הישגים אישיים; גישת התלות והקונפליקט המסבירה כיצד המיעוט האתני מצמיח מנהיגות משתפת פעולה עם הממסד ההגמוני לצד מנהיגות לעומתית וביקורתית המנהלת נגדו מאבק חריף; גישת הרשתות החברתיות המסבירה את מקור כוחם של המנהיגים הערבים כנגזר ממיקומם ברשתות החברתיות השונות (משפחה, מפלגה, איגוד מקצועי).

שיעורים 2-3: דיון בחאג' אמין אלחוסייני, כמנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית בשנים 1920-1948. דיון ברעיון "האומה" ו"הח'ליפות האסלאמית" ככלי לגיוס תמיכה פוליטית, חומרית ומוסרית בזירה

הבינלאומית; דיון בסמלים הדתיים של ארץ קודש, ירושלים והמקומות הקדושים ככלי לשימור הגמוניה פוליטית, השגת לכידות חברתית, מיתון קונפליקטים פנימיים והנעה להדרת האחר.

שיעור 4: דיון בסמלים הדתיים המיליטנטיים של מלחמת קודש, מות קדושים ומורשת גבורה ערבית-אסלאמית ככלי לשימור הגמוניה פוליטית ומאבק בגורמי אופוזיציה וכלי להסלמת קונפליקטים עם אויב חיצוני.

שיעורים 5-7: דיון בחוויות המכוננות של דור הכנועים, השחוקים והזקופים ובדפוסי המאבק שלהם ברמה המוניציפאלית והארצית.

שיעורים 8-9 : דיון בדפוסי השיח הלאומי החילוני - תנועת בל"ד כמקרה בוחן

שיעורים 10-11 : דיון בדפוסי השיח הלאומי הדתי - התנועה האסלאמית כמקרה בוחן

שיעור 12: דיון בשיח הלאומי והדתי באמנות הערבית הפלסטינית

שיעור 13: סרט קולנוע ודיון כיתתי