הסדרה הראשונה : המזרח התיכון זה לא מה שחשבתם

שמונה הרצאות מרתקות המביאות הסתכלות וחשיבה אחרת על המזרח התיכון. חשיבה המבוססת על עיקרון "האיפכא מסתברא" המעודד אותנו להיות חלק מתזמורת יצירתית "מרובת כלים", ומרחיק אותנו מ"המקהלה הממוסדת" המדברת בקול אחד, ושבויה בתוך קונספציות משתקות. לפני 11 שנים, ב-5 אוקטובר 2004 אמר יאסר ערפאת "אנחנו ניכנסים ל"סייקס פיקו" חדש". נראה, כי היה זה דווקא המנהיג הפלסטיני שהצליח לראות את מה שעיני גדולי המומחים בגופי המודיעין המערביים טחו מלראות. הפלישה האמריקאית בשנת 2003 לעראק ויציאתה בשנת 2011 הביאה ליציאת "השדים העדתיים" מהבקבוקים שעמדו על מדפי המדינות במזרח התיכון, גרמה להתפרקות חלק ממדינות הלאום הערביות והגבירה את התחרות על ההגמוניה במזרח התיכון בין שתי המדינות האסלאמיות - תורכיה הסונית ואיראן השיעית.

האם השינויים המתחוללים במדינות ערב, בתורכיה ובאיראן השפיעו על השיח הלאומי ודפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל והאם בני הדור הצעיר הפלסטיני יבחרו בשלום האמיצים של יאסר ערפאת או במאבק המזוין. על שאלות אלו ואחרות, אשמח להשיב בהרצאות אלו.

מדור הכנועים לדור הזקופים

התבוננות היסטורית וחברתית על התפתחות במרכיבי הזהות הלאומית של החברה הערבית בישראל. מדור כנוע הנשלט על ידי ראש החמולה וההנהגה המזדקנת שצעד לצלילי השיר "בלאדי בלאדי" לדור הבועט במוסכמות וצועד קדימה לצלילי השיר "זקוף הקומה". לאן פני הדור הצעיר בחברה הערבית -הישראלית, האם יצליח לפרוץ את שערי "המועדון האקסקלוסיבי הסגור" של הממסד הישראלי ומוסדות הנהגה העליונים של החברה הערבית, האם ישכיל להשתלב בשיח הדמוקרטי הישראלי כדי לשמור על ייחודו הלאומי או שמא יעדיף לרעות בשדות זרים ולאמץ שיח מהפכני מתעמת עם המשטר הישראלי.

שוברים שתיקה - בני הדור הצעיר הפלסטיני בין המאבק המזוין למאבק העממי

3 חסמים מרכזיים מונעים מהבנים והבנות הפלסטינים להשלים בהצלחה את המעבר מנערות לבגרות ומותירים אותם "דור בהמתנה": החסם התרבותי-החברתי (המשטר הפטריארכלי), החסם הביטחוני (הכיבוש הישראלי) והחסם הלאומי הפוליטי (הפילוג ואי הצלחת הרש"פ וממשלת החמאס להביא לסיום הכיבוש הישראלי). הם נעים ונדים באי שקט בין מרכיבי הזהות המסורתיים (החמולתי, הפלסטיני, הערבי והאסלאמי) ומתחבטים כיצד לתרגם את מרכיב הזהות החדש "להיות בן אדם" לתוכנית מאבק שתשחרר אותם ממעגל השוליות פעם אחת מול אבותיהם במשפחה הגרעינית, פעם שנייה מול ההנהגה הפלסטינית ופעם שלישית מול הכובש הישראלי. נשאלת השאלה האם בני הדור הצעיר יבחרו לשבור את הכלים ולשוב לדרך המאבק המזוין?

?פייסבוק, טוויטר או אלג'זירה ? מחוללי השיח המהפכני או מפיציו

קולו של המגאפון בחצרות הקמפוסים האוניברסיטאיים הולך ונחלש לטובת ערוצי הלוויין (אלג'זירה ואלערביה) והרשתות החברתיות האינטרנטיות שחוללו מהפכה בזמינות המידע ופרשנותו לציבור הערבי הרחב. נשאלת השאלה מי קדם למי, האם המדיה הישנה והחדשה הובילה לשינויים הפוליטיים ולהתמוטטות חלק גדול מהמשטרים הערביים או שמא המדיה הגיבה לשינויים הפוליטיים ורק סייעה להפצתם ברחבי המזרח התיכון?

?המאבק על ההגמוניה במזרח התיכון – אימפריה עות'מאנית או רפובליקה איראנית אסלאמית

התמוטטות הסדר הישן בעולם הערבי והתפרקות חלק ממדינות הלאום הערביות הביאו להתעצמות ההשפעה של הגורמים האסלאמיים הרדיקליים במזרח התיכון, העמיקו את המאבק בין הסונים והשיעים, ועשויים להגביר את המאבק בין תורכיה הסונית ואיראן השיעית על ההגמוניה בעולם הערבי. מהם אפוא, האינטרסים של מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ (במיוחד קטר, מאע"מ ועומאן) לבלום את המגמה הנ"ל, .וכיצד המדיניות האמריקאית השפיעה על השינויים שהתחוללו במזרח התיכון

"מהג'האד הקטן אל הג'האד הגדול - ערפאת ו"שלום האמיצים

יאסר ערפאת עשה שימוש נרחב בסמלים דתיים מול קהל היעד הערבי, המערבי, הפלסטיני והישראלי. ההסמלה הדתית הייתה "הגשר" שאמור היה לאפשר לו לדלג מעל המשוכות שהציבו לו "הבנים הצעירים", "הדבק" שאמור היה לאפשר לו לאחד את הפלסטינים ובעיקר "החוט המקשר" בינו ובין בני המעמד הנמוך בכפר, בעיר ובמחנות הפליטים. נשאלת השאלה, האם הוא השתמש בסמלים הדתיים כדי להסית את בני עמו ולהסלים את הקונפליקט עם האויב הציוני היהודי, או שמא בנקודות מסוימות על ציר הזמן הוא נעזר בהם כדי להשיג מבני עמו את ברכת הדרך ולהסיטם מדרך המאבק המזוין אל "שלום האמיצים"? האם ח'אלד משעל ואבו-מאזן נוהגים בצורה דומה ?

"בנים של אף אחד" - האב, הבן ורוח המהפכה בעולם הערבי

ילידי שנות ה-80 וה-90 במדינות ערב הפכו להיות "בנים של אף אחד", והמאבק בינם ובין אבותיהם הופיע על רקע התעצמות המתח בין הפרט כ"בן אדם" הדורש חירות במדינה מודרנית ובין "המשפחה הפטריארכאלית" ו"המשטר האוטוריטארי". האם הפיחות והכרסום שחל במעמד המשפחה האמורה להעניק ביטחון והגנה כלכלית לבניה הצעירים, ואי הצלחת המדינה לאפשר לבנים הצעירים לרכוש השכלה, להשתלב בשוק העבודה, להקים משפחה ולהשתתף בפוליטיקה הביאו להתרחבות השפעת הרחוב והפיכתו לחלופה אטרקטיבית עבור הצעירים?

תנועת החמאס בין "צוק העיתים" ל"צוק איתן" - וכתתו חרבותם לאתים

ניתוק הנהגת החוץ של תנועת החמאס מזירת הסכסוך וממקורות המימון האיראניים בעקבות המעבר מסוריה לקטר, מצרים ותורכיה ומבצע "צוק איתן" הגביר את הפיחות במעמדה הפוליטי בזירה הערבית ומול הנהגת הפנים והזרוע הצבאית של התנועה. החשש להפוך ל"הערת שוליים" חייב אותה להכניס שינויים בדפוסי החשיבה ובאסטרטגית המאבק שלה מול ישראל ובתוך הזירה הפלסטינית. איזה שינויים מתחוללים בשיח הפוליטי של החמאס וכיצד הם עשויים להפחית את האנטגוניזם והפחד הישראלי מפני שיתוף התנועה בתהליך מדיני ולחולל מהפך בהגדרת הסכסוך - ממלחמת שמד דתית נגד היהודים אויבי אללה למאבק שחרור לאומי והקמת מדינה בגבולות 1967.