משטרים ומהפכות בעולם הערבי "האביב הערבי"

סילבוס – משטרים ומהפכות בעולם הערבי – "האביב הערבי"

המרצה: ד"ר רונית מרזן

ביה"ס למדע המדינה

מחקרים רבים נכתבו על ההתקוממויות הערביות שפרצו במזרח התיכון בסוף שנת 2010, ונראה כי גורמים דמוגרפיים, פוליטיים, כלכליים, חברתיים ורגשיים חברו יחד וגרמו להתפרצות ההמונים.

מטרת הקורס להפנות מבט אל יחידת היסוד החברתית – המשפחה, ולהציג את ההתקוממויות מנקודת מבט של מאבק רגשי שהתקיים בתוך המשפחה הערבית הגרעינית ובתוך המשפחה הלאומית בין הבנים/הבנות ובין שלוש דמויות אב סימבוליות: האב הפרטי, אבי האומה והאב החורג (המעצמות הזרות).

במהלך הקורס נבחן כיצד הכעס של הבנים על בגידת שלושת האבות האלה שימש מנגנון מתווך לשבירת מחסום הפחד ולהתקוממות. זעם על בגידת אבי האומה המושחת שגזל מהם את אהבת האם (המדינה/המולדת); זעם על כניעות האב הפרטי שהסכים לסירוס שלו ושל ילדיו; זעם על האב המערבי החורג שבגד בהם כאשר תמך באב השלטוני הרודן וכפה עליהם נורמות תרבותיות מנוגדות לדתם ותרבותם.

במהלך הקורס נבחן את המאבק האותנטי שהצעירים הערבים ניהלו כדי לעבור מקהילה רגשית המבוססת על משטר תרבותי פטריארכאלי דכאני המחנך לפחד, צייתנות, כניעות ופסיביות אל קהילה רגשית המבוססת על אומץ, פלורליזם תרבותי, חרות מחשבתית, צדק חברתי, אקטיביזם וסולידריות חברתית.

ההתפתחות הטכנולוגית והמהפכה האודיו-ויזואלית שהתרחשה בשליש האחרון של המאה ה-20 סיפקה מאגרי מקורות לא מילוליים חדשים להיסטריונים. הדימויים הויזואליים והאמצעים הקוליים הכוללים ציורי קיר, סרטי וידיו, שירים וסיסמאות סיפקו להיסטוריון מקור ראשוני מוחשי שתיעד את שאיפותיו, רגשותיו ומחשבותיו של האדם הפשוט ששהה במרחב הציבורי.

חקר המעבר מקהילה רגשית המבוססת על פחד ופסיביות לקהילה רגשית המבוססת על אומץ, תודעה קולקטיבית ואקטיביזם יתבסס על ניתוח פילולוגי, סמנטי, טרמינולוגי, רעיוני וגרפי של הסיסמאות שהונפו בהתקוממויות ושל היצוגים החזותיים שהופיעו בצילומים, בציורי קיר, בגרפיטי ובדפי הפייסבוק של המתקוממים. כמו כן, נעסוק בציטוטים נבחרים מיצירות ספרותיות שתיעדו את רגשות ההמונים כלפי השליטים.

מפגשים 1-3 : דיון בגישות תיאורטיות שיסייעו להסביר את המאבק הרגשי שהתקיים בין האבות והבנים והביא לפרוץ ההתקוממויות.

• הגישה של ההיסטוריון אבן ח'לדון - המסבירה את המחזוריות בעלייתן ונפילתן של שושלות שלטוניות על בסיס תודעה רגשית משותפת ולכידות חברתית בין חברי הקבוצה.

• הגישה של חקר רגשות בהקשר היסטורי-תרבותי - ההיסטוריונים הצרפתיים מרק בלוך, לוסיאן פבר, פרנאן ברודל, עמנואל לה רואה לדורי ונוספים שנימנו על אסכולת האנאל שנוסדה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הניחו ש"מדע חברתי רציני אינו יכול לעסוק ביחידים, אפילו אם הם מלכים, לוחמים או מנהיגים גדולים, אלא רק בקבוצות אנושיות", ולכן נכון היה מבחינתם לעבור מחקר ההיסטוריה הפוליטית, הצבאית והדיפלומטית לחקר ההיסטוריה הכלכלית, החברתית והתרבותית . במהלך הקורס נדון במחקריהם של ההיסטוריונים פיטר סטרנס וברברה רוזנווין, שחקרו כיצד נורמות חברתיות ותרבותיות מכתיבות לחברי הקבוצה איך להרגיש וכיצד להביע את רגשותיהם בתוך הקבוצה ומחוצה לה. נעמוד על משמעות המושג "Emotionology" שנטבע על ידי ההיסטוריון פיטר סטרנס ועל משמעות המושג " "Emotional communities שנטבע על ידי ברברה רוזנווין.

• התיאוריה הסוציו-דמוגרפית "מסלול חיים" ( Life course theory) - גישה חוצת גבולות דיסציפלינאריים, גבולות גיאוגרפיים ושדות התעניינות ומתבססת על ההנחה, כי הפרט מעצב את מסלול חייו באמצעות בחירות ופעולות המושפעות מהנסיבות החברתיות, הארגוניות, התרבותיות וההיסטוריות, מהמקום ומהזמן.

• המושג התיאורטי "האדם השולי" – אדם הנע בין עולמות חברתיים שונים, נפשו חצויה בין "העצמי הישן" ו"העצמי החדש", והוא נדרש לבחור בין המשכיות והשתלבות בקבוצה הדומיננטית, ניתוק והגירה ממנה או מאבק נגדה כדי לתקן את הליקויים שבתוכה.

• דור היסטורי - הסוציולוגים חוזה אורטגה גאסט וקרל מאנהיים שחקרו את "בעיית הדורות" הגדירו את המושג "דור היסטורי" כסוג של מיקום חברתי משותף, שאינו נגזר רק מהעובדה שאנשים נולדים באותו הזמן, אלא הוא נגזר גם מהתהליכים ההיסטוריים והחברתיים ומהחוויות המכוננות שהם חווים באותן נקודות זמן ומשפיעים על עיצוב זהותם.

מפגשים 4-7 : דיון בחוויות ההדרה והשוליות של בני הדור הצעיר במשפחה הפטריארכאלית , במוסדות הלימוד, בשוק העבודה ובמערכת הפוליטית והשפעתם על השיח המהפכני (בדגש על תוניסיה ומצרים). במהלך המיפגשים – יוקרנו שני סרטים דוקומנטריים על תוניסיה ומצרים.

מפגשים 8-9 : דיון בסוגיות ההדרה והשוליות של נשים בחברה הערבית ברחבי המזה"ת.

מפגשים 10-11 : דיון בסוגיות של הדרה ושוליות על רקע עדתי ודתי

מפגשים 12-13 – דיון בתפקיד המדיה המסורתית והחדשה בשיח המהפכני